פרוש המילה מנדלה בסנסקרית (הודית עתיקה) היא מעגל מקודש. מעגל מקודש זה הוא עתיק יותר מהכול, הוא מכיל בחובו את כל אחד מאיתנו ואת העולם כולו, הוא ההתחלה והוא גם הסוף, הוא המרכז והוא הקצוות, הוא שטחי אך מגיע אל העמקים.  הוא הכול, הוא השלמות. אם נסכים לצאת למסע של חיפוש, של ריפוי, הוא יגלה לנו אמיתות נסתרות, הוא יגלה לנו את הכול, הוא יראה לנו מי אנחנו באמת. 

האינדיאנים בני שבט הנבאחו היו משתמשים בחול ליצירת מנדלות. בטכסים של ריפוי הם היו יוצרים מנדלה מחול מקודש מסביב לחולה ומבקשים לו ריפוי. בטיבט, הנזירים הבודהיסטים יוצרים מנדלות מחול כחלק מטכס שלם שבסיומו יש והחול מפוזר עם הרוח, להראות את ארעיות החיים או שהוא נאסף לתוך כד ואז מפוזר על פני מקור מים זורמים, לסמל את מעגל החיים. המים הנושאים את בירכת הריפוי מגיעים לאוקיינוס, מתפזרים לכל העולם ומביאים ריפוי לכוכב כולו.

ביצירת מנדלה, כאשר אנחנו מתחברים אל האני הפנימי שלנו, אנחנו יכולים להתחבר למשמעויות של הסמלים בהם אנחנו משתמשים ע"י המחשבות והרגשות שאנחנו חווים לסמל מסוים, כמו למשל למגן דוד, לכוכב, לפרפר וגם לצבע בו אנו בוחרים להשתמש. כאשר אנחנו מקרינים את הסמלים הפנימיים שלנו החוצה, המנדלה מאפשרת לנו להסתכל על הרגשות והמחשבות שלנו, כמו שאנחנו מסתכלים במראה, ולהיות מודעים להם. החיבור הפנימי הזה מאפשר לנו להסתכל ממרכז המהות שלנו החוצה, כמו במנדלה עצמה.